תרופות סבתא

פיגם-רוטא-צמח מרפא
“פיגם הרוטא”

בתימן כינו את הפיגם בשם “רוטא”. הצמח שימש למטרות קוסמטיות וכסגולות הגנה מפני עין רעה ומרעין בישין. את הכלות והחתנים, היולדות והתינוקות היו מקשטים בצמח הפיגם על ידי נעיצתם בגורגוש ובדש הבגדים או היו נותנים להם לאחוז בצמח, כדי שלא ישלוט בהם עין הרע, והרוחות רעות ירחקו מהם.
ברוטא היו משתמשים גם לבשמים והבדלה וכן להצהלת הפנים על ידי סחיטת המוהל ומריחתו על הפנים.
לעינים מטושטשות היו סוחטים זרעים, ואותו היו מטפטפים לעינים (עפ”י יחיא אקצע’) או היו נוטלים מעט מי פלורגניום ריחני ומעט מי רוטא, מערבים, ומעסים קלות את שמורות העין, ויש גם שמטפטפים.
תרופה זו יעילה מאוד להרפית שמורות העינים ולמיקוד הראיה.
השדאב היה פופולרי מאוד לטיפול בכאבי אוזנים של ילדים קטנים. ילדים שסבלו מכאבי אוזנים- היו נוטלות אמהותיהם שדאב ולזאב ומרתיחות אותם במעט שמן, ואת השמן הזה בעוד הוא מעט חם היו מטפטפות לאוזן, בכל פעם שתים עד שלוש טיפות. טיפול זה היה יעיל.
במקרה של כאבי ראש -מיגרנה היו נוטלים ענפים, עלים ופרחים, חותכים אותם לחתיכות קטנות, שמים אותם ברטיות, ומצמידים למצח. יש שהיו נוטלים מעט שמן שדאב והיו מעסים בעדינות את הצדעים עד להקלה.
מקדמא דנא שמן זה היה משמש לעיסוי גב ומפרקים כדי להרחיק מהם את הכאבים. שמן זה היה ראשון במעלה לטיפול בהתקררות.
במקרים של הרעלות קיבה,מיגרנה ,בעיות איזון נפש,מדיטציה והרפיה כללית, הרופאים המסורתיים היו משתמשים בעלי שדאב רתוחים לטיפול.כמובן שהשמן הצמחי של הפיגם יעיל מאוד לאי שקט והפרעות קשב אצל גדולים וקטנים כאחד.