“לא חייבים להרחיק עד טוסקנה האיטלקית או עד פרובאנס שבצרפת כדי להרגיש לרגע כניצבים בתוך גלויית נוף.עצי תאנה וזית , פריחה בשלל צבעים והשקט הזה, האנטי – אורבני, זה שמאפשר גם לעכברי עיר מכורים ליהנות פתאום מציוץ של ציפורים, בשביל כל אלה צריך לנסוע עד שכונת עין כרם הירושלמית. שם, במקום שאפילו אפליקציית וויז הכירה מיד בשם “עמק התימנים” , כדאי לשכוח לרגע מהחיים עצמם ולהתענג על גבינות עיזים, ריבות ואפילו יין הום מייד שמכינים, איך לא התימנים שבעמק. ואם לדייק , מכינה אפרת גיאת שמגבנת את הגבינות מחלב העיזים שהיא רועה וחולבת ורוקחת את הריבות מהפירות שהיא קוטפת.”
“כשהוחלט להכניס עולים חדשים לבתי הערבים שברחו מעין כרם במלחמת השחרור, הגיעו לכאן בין השאר גם שתי משאיות עם עולים מתימן. תחילה נרתעו מהמרחק מעיר הקודש, אחרי שהבחינו בעצי הפרי שבוואדי ניאותו להישאר. כמקובל בעדות ישראל , יצא שרוב התימנים התמקמו באחד משני העמקים באזור מה שהקנה לו את שמו הרשמי עד היום.”
(מתוך כתבה : זמנים מודרניים “בת ההרים” מאת שירי גולן)
